שמשון באשקלון (קטע מתוך רומנו של זאב ז'בוטינסקי)

 פעם אחת נזדמן שמשון לפונדק אחד עם מכיר אחד מאשקלון – ושמו, כשם רבים מן הפלשתים בני מרום עם הארץ, אכיש. אמר לשמשון:

– הצרה מתעתדת לך, תיש. עוד מעט ולראש גבעת מינוס יופקד טרגיל בן עירי, והוא נשבע לתפוש אותך כאשר יגור בקרבת צרעה.

– מעודי לא ראיתיו, השיב שמשון – מה שיחו?

– איש נורא הוא, בעל חמה, עז הנפש וערום. אנשי הצבא יראים אותו כירוא את הרעם. אבל אנחנו אהבנוהו; ביתו פתוח לאורחים, ואין בכל אשקלון ארוחה כארוחתו.

– והוא נשבע לתפשני?

– גם התערב!

– ואתה הגידה נא לו: טרם יקרב למגדל מינוס, בדרך, אסיר את חרבו ממנו ואקח את כל המשא אשר אתו.

– אגידה לו – אמר האשקלוני.

כעבור זמן מה רכבו לצד הירקון שני פרשים ואחריהם רץ חמור טעון משא. הפרשים היו לבושים בגדי מסע של סוחרים מצרים. כשהגיעו למישור ריק של אדמת טיט נדרסת, נוקשה מן החום, שלא צמח עליה אלא שיח צבר בודד ומאובק, קם מאחורי השיח אדם בעל קומת ענק ואמר:

– השלום, טרגיל. באתי לקחת את חרבך ומשאך.

לאחר שנאסרו שני הפרשים, ופקיד הצבא ראה ששמשון מבקש ללכת לדרכו עם שללו מבלי לנגוע אל עצמם ואל בשרם, שאל:

– מי זה הגיד לך כי אני הוא? הלא הלכתי בלי שומרים ובלבוש אחר?

– איש לא הגיד לי – השיב שמשון. ידוע ידעתי כי תלך בלי שומרים ובבגד אחר.

– מאין?

– אכיש רעך אמר לי מראש, כי עז נפש וערום הנך. עז נפש לאמור: בוש יבוש לקחת עמו שומרים. ערום לאמור: יתחפש למען לא יכירו כי שר וגדול הוא.

– האמנם ישבת במארב ירח ימים? והלא רבים מעוברי אורח דומים לקציני צבא? ופנים אל פנים לא ידעתני.

– הבוקר – הסביר שמשון – עברתי לפני בית המבשלות והרחתי לא ריח בשר איל כתמול שלשום כי אם ריח דגים צלויים ובשׂמים מרוקחים. הצצתי בפתח והנה עבד אחד חבורה חדשה מתחת לעינו. לא שאלתי מאומה והלכתי בדרך הישר הנה. אכיש אמר לי, כי בעל חמה אתה ואוהב מטעמים.

המעשה הרב הראשון, שחיבב אותו על פלשת, חל בשעה ששב ממסע בסלע עיטם ופיזר את שועליו. חוץ מתמנתה עדיין לא הכירו אותו ביתר קצות פלשת פנים אל פנים, וגם צעיר היה עדיין, ואף על פי שהיה גבוה ורחב, לא היה עדיין גדול כל כך, עד שנכרים יכירו מי הוא. בימים ההם לכדו שומרי הפלשתים את גמזו, כמעט כל בני דן יצאו משם, והעיר נחשבה כדבר האבד.

פעם אחת שוטט שמשון מסביב לגמזו והרהר מה לעשות שלא יצא הקצף על כל שבט דן. לולא דאגה זו היה פשוט מתנפל על השומרים. כאן זקוק היה לתחבולה. ברוב שרעפיו בקרבו סבב את גבול פלשתים ויצא אל הדרך מגזר ללוד ושמע קול שעטה. שני פרשים דהרו מנגב לצפון. שמשון הכיר, שהללו הם רצים של הצבא. הראשן שבהם היה גבה קומה ובריא בשר. במוחו של שמשון נצנץ רעיון.

אשקלון – עיר 5 כוכבים

כל תושבי העיר אשקלון ראו את סמל העיר. תמונה מהממת של ים, עמוד שיש העולה מן הים, 5 כוכבים, גלגל שיניים, גלים וסרט קולנוע עם קווי מתאר המזכירים ספינה. אבל האם כולם מבינים את המשמעות הטמונה בסמל הזה? הרי סמל העיר אינו רק תמונה יפה, אלא תפיסה מרוכזת של קיום ותפקוד: עבר ועתיד, מה שהושג ומה רצוי, מה כבר נעשה ומה עוד נותר לעשות. בואו ננסה להבין את זה ביחד.

הסמל של אשקלון מהווה ביטוי רחב לתפיסה של עיר מודרנית עם היסטוריה עמוקה, השוכנת על שפת הים ומשלבת תיירות ותעשייה, תשתיות מפותחות, מגוון אפשרויות בילוי ופנאי, תחבורה וחיי תרבות.

אנו רואים חמישה כוכבים משושים. מה הם מסמלים? איכות ברמה של חמישה כוכבים וחמש שכונותיה העיקריות של העיר.

עמוד השיש עם הכותרת הבולטת לא רק מעבר לעמוד, אלא גם מעבר למגן, המספקת מעבר קונסטרוקטיבי פלסטי ליצירת יסודות בטוחים חדשים לפיתוח מסורות ועיצוב העתיד על גבי אלפי שנות ההיסטוריה. מעצבים את המחר על גבי בסיס איתן.

הסרט עם קווי המתאר של ספינת ים מסמל את הרצון להפוך את אשקלון לעיר הקולנוע - הגרסה הישראלית של הוליווד. תוכניות זו טרם יושמה.

גלגל שיניים מסמל את מפעלי התעשייה בעיר, יסודותיה הכלכליים של אשקלון, חריצות וניידות.

גלי הים מסמלים את היותה של אשקלון עיר חוף, נמל, טיילת יפה, חופי הרחצה של העיר ומרינה.

הרקע – הכחול מסמל את הים והתכלת, את השמים הבהירים של העיר אשקלון.

ים כחול, שמיים בהירים, קווי מתאר של ספינה, סמלים יהודיים על גבי העמוד העולה מהים...

את הסמל של העיר ציירו האומנים האשקלונים מרדכי קרוביצקי ושמואל טפלר, עולים חדשים - מורים לציור, שהתגוררו בשכונת מגדל. סמל העיר אושר בשנת 1951.

ולא במקרה 70 שנה לאחר יצירת הסמל, ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, והנהלת העירייה פנו ליצירת לוגו חדש ולריענון תדמית העיר, על בסיס אותה תפיסה.

עיר היין – אחוזת המיל השלישי

 בחיבור מאמצע המאה הרביעית לספירה, המכונה "תיאור כל העולם ועמיו", נכתב: "אשקלון ועזה, ערים חשובות והומיות במסחר ושופעות הכל, שולחות לכל ארץ מצרים וסוריה את היין הטוב ביותר".

בתקופה הביזנטית הייתה אשקלון מרכז לסחר משגשג ביינות ארץ הקודש, שיוצאו לארצות אירופה הנוצריות. היין המשובח יוצר בגיתות הגדולות שנמצאו בעיר, באתר המכונה "עיר היין".

יינה של אשקלון היה מפורסם בארצות השכנות כמו מצרים וסוריה, ועליו היה מבוסס קיומם הכלכלי של רבים מתושבי אשקלון והסביבה.

באחד מציורי הקיר של מערכת הקברים הרומית מתואר נער בוצר ולידו סל מלא ענבים.

דרך המסחר החשובה של העת העתיקה, "ויה מריס" (בתרגום מלטינית מילולית "דרך ים") עברה באשקלון.

יין מעולה יוצר בגיתות הגדולות של העיר, אשר היו ממוקמות בשטח של אתר המכונה "עיר היין". זה היה מעין אזור תעשייה של אותה תקופה שבו ייצור היין היה לתעשייה העיקרית.

ב"עיר היין" הממוקמת בצפון אשקלון מזרחית לשכונת גני ברנע התגלתה "אבן המיל השלישי". אבן הדרך סימנה מרחק של שלושה מילים מתל אשקלון. זהו שבר של עמוד שיש החתוך באופן גס בקצה האחד ושבור בקצה השני (אורך 1.46 מ', קוטר 0.51 מ').

האבן הנה ייחודית. היא שונה בבירור מאבני הגיר הרומיות הרגילות הרומיות שנמצאו בארץ. רוב האבנים שהתגלו עד כה כללו בסיס ועמוד. אי אפשר לקבוע אם לאבן דרך זו היה בסיס.

                                                

על האבן נמצאו שתי כתובות קצרות אך ברורות. אחת מהן שייכת לתקופת הקיסר הֶלְיוֹגַאבַּלוּס, ששלט במאה השלישית לספירה (218-222). הכתובת השנייה שייכת לתקופת שלטונו של דיוקלטיאנוס (284-305 לספירה).

במקום נמצאה אחוזה חקלאית ביזנטית משגשגת עם גיתות, בתי בד, מחסנים ומגורים. סמוך לגיתות נמצאו בתי יוצר שבהם ייצרו קנקנים, ששימשו לאגירת היין המיוצא, ואלה יוצאו לארצות שונות דרך נמל אשקלון. כדי לשמור על איכות הסביבה מוקמו בתי היוצר עם כיוון הרוח, מדרום או ממזרח לעיר, כדי להרחיק מהעיר את העשן שפלטו. האחוזה ננטשה באמצע המאה ה-7.

האחוזה התגלתה בשנת 1991 תחת 4 מטר של חול בעת חפירה להקמת שכונה לעולים. שמה ניתן לה על שם אבן המיל הרומית שנמצאה במקום וסימנה 3 מילים מתל אשקלון. אבן המיל עצמה נמצאת במכללת אשקלון - בבניין המנהלה, שם מצוי מוזיאון חינמי מעניין עם העתיקות שנמצאו באשקלון. האתר ההיסטורי "עיר היין" מיועד לשימור.

מיזם תיירותי מודרני "עיר היין" יהפוך לאטרקציה תיירותית הפתוחה לקהל הרחב. המיזם מתוכנן להתבצע במשותף עם קק"ל, עיריית אשקלון והחברה הכלכלית אשקלון. המיזם כולל הקמת בוטיק יקב, מוזיאון יין, חנויות לממכר יין, גידול של 200 עד 300 דונם כרמים ועוד. המקום יאפשר לציבור להגיע לבצור ענבים ולייצר לעצמם חביות יין. כמו כן, אפשר ליהנות מבתי הקפה וממקומות לעריכת אירועים תחת כיפת השמים.

במהלך השנים הקרובות תושלם בשכונה החדשה בנייתן של למעלה מ-11,000 יחידות דיור ומעל 800,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר, יהיו בה מאות דונמים של מרחבים ירוקים, עשרות מוסדות חינוך חדשים, ובמזרח השכונה תתחולל מהפכה של ממש בתחום המסחר, התעסוקה והתעשייה עם בנייתם של פארק תעשייה חדש ופארק היי־טק על שטח של כ-85 אלף מ"ר.

"עיר היין" היא הוכחה כבדת משקל לכך שאשקלון היא מעיין הנצח, אחת הערים העתיקות בעולם, המתחדשת ללא הרף ומעצבת את עתידה.

אשקלון: עקבות של ציוויליזציות ודתות רבות

 העיר אשקלון שומרת עקבות של ציוויליזציות רבות ודתות רבות.

למי שמתעניין בעת העתיקה של ההיסטוריה האנושית – זה המקום אשר דרכו עברו אנשים שיצאו מאפריקה לפני שיישבו את כל היבשות.

למי שמתעניין בהיסטוריה העתיקה של הימאות – זהו הנמל העתיק ביותר בעולם.

עבור היהודים, תחילתה של אשקלון היא בעימות בין שמשון הגיבור – אחרון השופטים – לבין הפלישתים הפגאניים.

עבור הנוצרים, אשקלון היא עיר שבה נבנו כנסיות מפוארות רבות בתקופה הביזנטית.

שתי כנסיות ביזנטיות נחפרו בשכונת "ברנע" של היום. בסביבות אשקלון התגלו 35 אתרי התיישבות ביזנטיים מן המאות ה- 4-7 לספירה, שהיו העורף החקלאי של העיר.

כבר בתקופה ההיא הייתה אשקלון אזור תיירותי; בין האטרקציות התיירותיות שהציעה העיר היו בארות המים שנחפרו, על-פי המסורת, בימי אברהם. היהודים היו המיעוט היחיד בעיר שהורשה לקיים את מצוות דתו ולהחזיק בית-כנסת. מבתי הכנסת נותרו שברי סורג מעוטר ועליו תבליט של מנורה, שופר ואתרוג וגם כתובות בעברית.

עם הכיבוש המוסלמי, במאה השביעית לספירה, זכתה העיר לחשיבות גדולה במסורת המוסלמית, בין היתר, בשל האמונה לפיה יקומו בעיר לתחייה 70,000 איש שיהיו פטורים מהחובה לתת דין-וחשבון על מעשיהם...

בשנת 1153 נפלה העיר המוסלמית בידי הצלבנים שראו באשקלון את אחד מהנמלים המרכזיים בדרך לירושלים.

שלטונם של הנוצרים החזיק מעמד זמן קצר בלבד, והמוסלמים, בהנהגת הסולטן הממלוכי בייברס, חזרו וכבשו אותה בשנת 1270. מפאת החשש שהצלבנים ימצאו בין חומותיה ויוכלו לבנות מחדש את העיר, המצודה והנמל, המוסלמים החריבו את העיר.  

 רק עם הקמת מדינת ישראל נבנתה אשקלון ויושבה מחדש. והפכה לעיר משגשגת שלומדת את ההיסטוריה שלה ומעצבת את המחר.

האמפיתיאטרון הגדול ביותר בישראל

 תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון:

"תושבי אשקלון היקרים,

כפי שאתם רואים אנחנו מחזירים לחיים את האמפי הגדול ביותר בישראל. ממש כאן, בגן הלאומי באשקלון.

בקיץ הקרוב - מיטב האומנים, אלפי צופים, אשקלון אחת. 

יש למה לחכות!

אשקלון: מעצבים את המחר

 ברוכים הבאים לשכונת 'עיר היין' באשקלון

"עיר היין" העתיקה – אתר היסטורי לייצור יין מהתקופה הביזנטית שנחשף בשנות ה-90 בעיר, נועד לשימור. שכונת 'עיר היין' החדשה הסמוכה לאתר ההיסטורי ממוקמת בצידה המזרחי של אשקלון במסגרת 'הסכם הגג' שנחתם.

במהלך השנים הקרובות בשכונה החדשה ייבנו למעלה מ-11,000 יחידות דיור ומעל 800,000 מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר, יהיו בה מאות דונמים של מרחבים ירוקים, עשרות מוסדות חינוך חדשים, ובמזרח השכונה תתחולל מהפכה של ממש בתחום המסחר, התעסוקה והתעשייה עם בנייתם של פארק תעשייה חדש ופארק היי־טק על שטח של כ-85 אלף מ"ר.

"עיר היין" היא הוכחה כבדת משקל לכך שאשקלון היא מעיין הנצח, אחת הערים העתיקות בעולם, המתחדשת ומעצבת את עתידה.

הטיילת הצפונית החדשה של אשקלון - יש למה לחכות

תומר גלאם, ראש עיריית אשקלון:

"תושבי אשקלון היקרים,

הטיילת הצפונית החדשה הולכת לשנות את הרגלי הבילוי והפנאי שלכם:

• קילומטרים שלמים של נקודות תצפית יפהפיות
• פינות ישיבה
• מתקני כושר וספורט
• מסלולי אופניים והליכה – על רקע הנוף היפה בישראל!

 הטיילת הצפונית של אשקלון – יש למה לחכות!"